החלטה בתיק ב"ש 10157/07

1.                  לפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים של שני המשיבים.

2.                  המשיבים  (להלן גם - הנאשמים) הועמדו לדין (על פי כתב אישום מיום 28.10.07 בת.פ. 3148/07) על עבירות אלה (הפירוט הינו על פי כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט ביום 29.10.07):

א.    כנגד משיב 1 - חבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 333, בצירוף סעיף 35(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק), שהעונש המירבי בגינה הוא 14 שנות מאסר (7 שנות מאסר בגין חבלה חמורה, ועקב הנסיבות המחמירות של שימוש בנשק חם או קר, כפל העונש, דהיינו: 14 שנות מאסר).

ב.     כנגד משיב 2 - חבלה  בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק, שהעונש המירבי בגינה הוא 20 שנות מאסר.

3.                  האירועים בגינם הועמדו הנאשמים לדין התרחשו באולם חתונות ביום 18.10.07, עת נישאה הכלה, יסמין ינאר (אחותו של נאשם 2) לדניאל טואיזר (להלן-החתן). נאשם 1 הוא חברו של נאשם 2.

4.                  על פי הנטען בכתב האישום פרצה קטטה באולם החתונות, כאשר הרקע המתואר בכתב האישום הוא כפול:

(1)              מתיחות בין משפחת החתן משפחת הכלה, שתחילתה במסיבת אירוסין, 3 חודשים לפני החתונה, ואשר המשיכה בטקס ה"חינה" שהיה ביום 16.10.07.

(2)              הכאתו של משה יקיר, אחיה של גיסת החתן, כאשר חולץ מאולם החתונות על ידי שרון לנקרי, בן דודו של החתן. לא למותר לציין - ונקודה זו חזרה ונשנתה בטיעוני הסנגורים- כי מר לנקרי הנ"ל הינו שוטר במשטרת ירושלים, שהיה בחתונה, ללא מדים, ובשל כך, לטענת הסנגורים, הוטתה החקירה לכיוון משפחת הכלה בלבד.

5.                  כתב האישום מתאר את מעשיו של נאשם 2 כך: אימו של יקיר התעלפה לאחר שהבחינה במה שנעשה לבנה. אחיו של החתן, יניב טואיזר, בא לעזרתה, וניסה להרימה. או אז, נאשם 2 דקר את יניב בסכין, דקירה אחת בגבו של  יניב. כתוצאה, מכך נגרם ליקיר פצע בחלק האחורי של מותן ימין, והוא טופל ואושפז בבית חולים.

6.                  לנאשם 2 (אחיה של הכלה) מיוחס ניסיון לפצוע אחרים בעזרת כוס שבורה, ניסיונות שאותן מנע השוטר שרון לנקרי. אחיו של שרון, גלעד לנקרי, בא לעזור לאחיו, ואז נאשם 2 הניף את הכוס השבורה לעברו של גלעד, וחתך את גלעד בפניו ובצווארו. כתוצאה מכך, נגרמו לגלעד חתכים בפנים ובצוואר, והוא נותח ואושפז בבית חולים לכמה ימים.

7.                  המדינה ביקשה לעצור את שני המשיבים, לאור האלימות והאכזריות של מעשיהם, אשר לטענת המדינה יש בידה ראיות לכאורה להוכחתם. כן נטען בבקשת המדינה, כי למשיבים עבר פלילי, כולל מאסר על תנאי ל-6 חודשים למשך שנתיים למשיב 1, מאסר על תנאי זה הינו בר הפעלה, אם יורשע משיב 1.

8.                  הדיונים בתיק זה היו במשך במספר ישיבות והגיעו לכדי 57 עמודי פרוטוקול, כאשר בנוסף לכך הגישו ב"כ הצדדים השלמות בכתב בשבוע שחלף.

9.                  יריעת המחלוקת בין הצדדים - רחבה ועמוקה.

10.              ככל שהדבר נוגע לקיום ראיות לכאורה, טוען עו"ד מוטי איווס, ב"כ משיב 1, כי יש  ראיות לכאורה, אך בעוצמה נמוכה (עמ' 25, שורה 5, לפרוטוקול), ולכן יש לקבל את חלופת המעצר.

עמדת עו"ד ורד בירגר, ב"כ משיב 1 היא כי אין ראיות, או שהמצב הראייתי כזה אשר מצדיק שחרור ללא תנאי (עמ' 26, שורות 9), ורק לחילופין, מסכימה היא לחלופת מעצר ( שם, שורות 12-11).

עמדת ב"כ המדינה, עו"ד דותן זוהר, לאורך כל הדיונים, היו כי יש ראיות מספיקות, לפחות על פי דרישת הפסיקה לקיום ראיות לכאורה, לצורך העילה של מעצר עד תום ההליכים.

11.              נקודת מחלוקת שנייה היא זו: הסנגורים טוענים לאפליה קשה כלפי מרשיהם, הנמנים על משפחת הכלה. בעוד הנאשמים עצורים מאז החתונה, דהיינו: כחודש וחצי, לא נעצר איש ממשפחת החתן (אשר השוטר שרון לנקרי נמנה על משפחה זו). לטענת הסנגורים, לא הוגשו כתבי אישום כנגד מי ממשפחת החתן, על אף שאין חולק כי הנאשמים נפצעו (חלק מן הפצעים אף הוצגו בפניי, בדיון הראשון שהתקיים ביום 28.10.07 (עמ' 3 לפרוטוקול)), וכי פציעות אלה לנאשמים נגרמו על ידי בני משפחת החתן.לפחות  לגבי אירוע אחד, דהיינו: הכאתו ופציעתו של  משיב 1, כאשר כבר היה באמבולנס על ידי בן משפחת החתן, יניב טואיזר,  נתמך בעדות אובייקטיבית חיצונית של מפקח יעקב כהן, ולכן, לטענת הסנגורים, מדובר במקרה שחייב ומחייב חקירה, מעצר, והעמדה לדין של אותו יניב טואיזר.

12.       בהקשר זה, משמיעים הסנגורים טענה חמורה לא פחות, והיא זו: המשטרה מסרבת לחקור את העדים מצד הכלה, ואף לא חוקרת עדים אובייקטיביים שהיו באירוע, כי היא "נעולה" על כך שיש להעמיד לדין רק את בני משפחת הכלה, וזאת על אף ההסבר המפורט של עו"ד ורד בירגר, כי הראיות נגד הנאשמים " בלתי הגיוניות בעליל", ואין זה סביר והגיוני שמשפחת הכלה תתקוף את משפחת החתן, אם ההסבר לקטטה היא כי משיב 2 נגע באחת מבנות משפחת החתן. במקרה כזה, המוטיבציה לפתוח בקטטה היא רק של משפחת החתן הפגועה, ולא של משפחת הכלה.

13.       טענת המדינה היא כי הרקע למתח בין המשפחות רחב יותר, ובכל מקרה, מה שקובע אלו הראיות, הלכאוריות, שיש כנגד הנאשמים.